הונאה (סכמה) של פונזי - מה זה?

בהתחלה, התרמית יכולה להיראות מוצלחת מכיוון שהמשקיעים הראשונים אכן מקבלים את התשואות שהובטחו להם, מה שמעודד יותר אנשים להצטרף ולהשקיע. הלולאה החיובית הזו גורמת להשקעה להיראות רווחית ומושכת יותר ויותר אנשים חדשים להכניס את כספם. כל עוד ישנם מצטרפים חדשים, המארגן יכול להמשיך לשלם את התשואות המדומות ולהמשיך לקיים את האשליה של רווחים.

אולם, התוכנית כולה מבוססת על יסודות רעועים. בסופו של דבר, נגמר מאגר המשקיעים החדשים ואין מספיק כסף לשלם את התשואות שהובטחו לכל המשתתפים. כאשר זה קורה, ההונאה קורסת, והמשקיעים האחרונים, שהצטרפו מאוחר מדי, מאבדים את כספם, שכן אין נכסים ממשיים או השקעות שמייצרות את התשואות שהובטחו.

התרמית נקראת על שמו של צ'רלס פונזי, שביצע הונאה כזו בארצות הברית בתחילת המאה ה-20. פונזי הצליח לשכנע אלפי אנשים להשקיע במיזם כביכול הקשור בבולים בינלאומיים, תוך הבטחת תשואות גדולות בזמן קצר. במשך תקופה, הוא השתמש בכספים מהמשקיעים החדשים כדי לשלם למשקיעים הוותיקים, מה שגרם לתרמית להיראות לגיטימית. בסופו של דבר, כאשר כבר לא היו מספיק מצטרפים חדשים להמשיך לשלם את התשואות, התרמית התגלתה ופונזי נחשף כרמאי. מעשיו העניקו לתרמית את שמה, ומאז תוכניות מסוג זה הפכו לבלתי חוקיות במדינות רבות.

דוגמה מודרנית ידועה להונאת פונזי היא פרשת ברנרד מיידוף, שהתגלתה בשנת 2008. ההונאה של מיידוף נמשכה כ-20 שנה ונחשבת לאחת מהונאות הפונזי הגדלות בהיסטוריה, עם הערכה של הפסדים כוללים בגובה של 50 מיליארד דולר. ההונאה פגעה באלפי משקיעים, כולל ארגוני צדקה, בנקים באירופה, אנשים אמידים וסלבריטאים.

עוד על הונאת פונזי: בני זוג שרכשו דירות באוסטריה תובעים את היזם מוטי גרוזמן

עוד על שיטות הונאת משקיעים נפוצות