מכירת נכסים פיקטיביים: נוכלים מפרסמים נכסים שאינם קיימים, אינם בבעלותם או שיש עליהם טענות משפטיות שמונעות את מכירתם. הם ממציאים פרטים או מראים תמונות ערוכות כדי לשכנע את הקונים בלגיטימיות של הנכס.
הצגת ערך כוזב: מוכרים או סוכנים בלתי אמינים מנפחים את ערך הנכס או את הפוטנציאל להחזר ההשקעה, במיוחד בנכסים בעייתיים או בשווקים לא יציבים, בהם הערך האמיתי עלול להיות נמוך בהרבה.
פיתוחים פיקטיביים: מדובר במכירת השקעות בפרויקט פיתוח של נכס שלעולם לא מתקדם או קיים רק "על הנייר". הנוכלים אוספים השקעות ראשוניות ומבטיחים תשואות עתידיות שמעולם לא מתממשות.
מכירה חוזרת של אותו נכס: אותו נכס נמכר או "שמור" למספר רוכשים, במיוחד באזורים מבוקשים. משקיעים מגלים בהמשך שהזכויות שלהם חופפות לזכויות של קונים אחרים, מה שמוביל לסכסוכים.
הונאות שכירות: נוכלים משכירים או משכירים מחדש נכסים שאינם בבעלותם. זו תופעה נפוצה בשווקי השכרה קצרת טווח, שבהם דיירים משלמים מראש ומגלים שאין להם זכות חוקית על הנכס.
תיעודות ונסחי רישום מזויפים: נוכלים עשויים לזייף מסמכים, כולל שטרות בעלות, אישורים ורישיונות, כך שייראה כי הנכס בבעלותם או שיש להם זכות למכור אותו. הם גם עשויים לייצר אישורים מזויפים, כמו רישיונות בנייה, כדי להגביר את הלגיטימיות.
מבנים השקעה מסובכים: נוכלים עשויים להקים מבנים משפטיים מורכבים, כמו חברות קש או שותפויות מוגבלות, שמקשים על המשקיעים לעקוב אחר סטטוס ההשקעה האמיתי.
הבטחות לתשואות מובטחות: טקטיקה נפוצה היא הבטחת תשואות גבוהות או "מובטחות". נוכלים מדגישים את "העלייה הבלתי נמנעת" בערך הנכס, תוך התעלמות מסיכונים ותנאים כלכליים שיכולים להשפיע על הנדל"ן.
לחץ להשקיע במהירות: נוכלים מפעילים לחץ על משקיעים לקבל החלטות מהירות, תוך שימוש בטקטיקות דחיפות כמו "נותרו יחידות בודדות" או הצעות בלעדיות.
העדר בדיקה או אימות פיזי: אם משקיעים מתבקשים שלא לבדוק את המקום או להימנע מהערכות עצמאיות, זהו סימן אזהרה. פיתוחים פיקטיביים קלים יותר ליישום כשהמשקיעים לא מוודאים.
קבלנים לא מאומתים או לא ידועים: נוכלים לעיתים קרובות מקימים חברות קש חדשות או שותפויות עם היסטוריה מועטה. בדיקת פרויקטים קודמים של המפתחים יכולה לסייע בזיהוי.
הסדרי מימון מורכבים: אם ההשקעה כוללת מבני מימון יוצאי דופן או מבטיחה תשואות דרך מימון המונים או אגרות חוב ספקולטיביות בלתי מוסדרות, זה עלול להעיד על הונאה.
תביעות אזרחיות: קורבנות יכולים להגיש תביעות אזרחיות כנגד הנוכלים לשם פיצוי על נזקים. עם זאת, איתור הכספים והוכחת כוונה עשויים להיות מאתגרים אם הנוכלים השתמשו במבנים מורכבים.
גופים רגולטוריים: דיווח על הונאה לרשויות רגולטוריות, כמו רשות ניירות ערך בארה"ב או הרשות להתנהלות פיננסית (FCA) בבריטניה, יכול לסייע בחשיפת הונאות מתמשכות.
תביעות ייצוגיות: אם מספר משקיעים נפגעו, הם יכולים להתאגד ולהגיש תביעה ייצוגית, שמאפשרת חלוקת הוצאות משפט ותיק חזק יותר כנגד הנוכלים.
ביצוע בדיקת נאותות יסודית: על המשקיעים לוודא בעלות על הנכס, רישיונות פיתוח וכל טענה בנוגע להחזר ההשקעה. שכירת עורך דין עצמאי או מומחה נדל"ן היא לרוב מומלצת.
חשדנות כלפי תשואות גבוהות: תשואות נדל"ן בדרך כלל תואמות את תנאי השוק המקומיים. כל הבטחה ל"תשואות מובטחות" או "מעל הממוצע" צריכה לעורר חשד.
הימנעות מאמצעי תשלום בלתי ניתנים למעקב: תשלומים דרך העברות בנקאיות, מטבעות קריפטוגרפיים או לחשבונות חוץ עלולים להיות דגלים אדומים. יש להשתמש בערוצי תשלום מאומתים ומוסדרים ולקבל מסמכים לכל תשלום.
דרישת הערכות עצמאיות: יש לבצע בדיקה על ידי שמאי או בודק נכסים מורשה ואובייקטיבי, במיוחד בשווקים זרים או לא מוכרים.
פעולות מנע אלו יכולות להגן על המשקיעים מהונאות נדל"ן, לסייע בזיהוי מוקדם ולמנוע הפסדים כספיים משמעותיים.
נשמע מוכר לכם? כתבו לנו!
אקס/סליון: ועד נפגעי אקסליון הונאות נדל”ן: איך זה עובד
משקיעים, רוכשי נדל"ן, שותפים עסקיים לשעבר, ועוד. כל הפעילויות שלנו מתבצעות בהתאם לחוק. תצטרפו לפעילות שלנו. תכתבו לנו לאי-מייל או לווצאפ, תירשמו לעדכונים שלנו.